כבר כמעט ממחצית העונה עברה. וחלק מהרוקיז כבר הפכו לשחקנים בולטים בקבוצותיהם, בין אם זה דונובן מיטצ'ל שהפך לסקורר הראשי של יוטה, לונזו שסוף סוף החל לקלוע באחוזים סבירים, או פרנק מייסון שמאייש את עמדת הרכז/קלע השני בצורה די טובה בסקרמנטו.
על רקע מגמה זו, אפילו מקומו של בן סימונס בפסגה התערער מעט לאור ההתקדמות של שאר הרוקיז, אבל אל דאגה, הוא עדיין שם.

לא דורגו אך ראויים לציון:

דיליון ברוקס (סמול פורוורד, ממפיס גריזליס)

גיליתי פרט די מעניין על ברוקס בשבוע שעבר שחמק לי מתחת לרדאר בדרך כלשהי: ברוקס נבחר ע"י יוסטון והועבר לגריזליס תמורת בחירת סיבוב שני אחרת. זה פשוט לא ייאמן, אני יכול רק לדמיין מה היה קורה אם ברוקס היה משחק לצד מנהלי משחק נהדרים כמו הארדן ופול.
אולם, בסופו של דבר, הרווח כולו של הגריזליס.
בכל מקרה, הפורוורד קולע 7.8 נק' ב-45.7% למשחק וחוטף כ-0.8 חטיפות למשחק. לא רע בכלל יחסית לבחירה מס' 45 בדראפט.

פרנק מייסון ה-3 (פוינט גארד, סקרמנטו קינגס)

אז לאחר שהוא נכנס לדירוג שעבר בפעם הראשונה, מייסון ממשיך להראות ניצוצות למרות כמות הדקות המעטה היחסית שהוא מקבל (18.8 דק' לערב).
עם 7.9 נק' למשחק (38.6% מהשדה, 42.4% מהשלוש) ו-3.2 אס' למשחק הוא ופוקס מראים שלקינגס יש עתיד ורוד בכל הנוגע לעמדות הגארד. בהגנה יש לו מעט לשפר (דיפנסיב רייטינג של 104.2, לא רע אך גם יש מקום לשיפור).
נכון לעכשיו הוא בהחלט נותן תחרות להיל ולפוקס.

ג'וש ג'קסון (סמול פורוורד, פיניקס סאנס)

נכון, האחוזים שלו מהשדה לא מרשימים כל כך (9.1 נק' למשחק ב-37.7% מהשדה), אך את זה ניתן לתלות במידה רבה על המערכת של הסאנס.
בתור רוקי לא ניתן לצפות מג'קסון ליצור לעצמו מצבים כל הזמן, חייבים לתת לו את הזמן שלו ולתת לו כלים להתפתחות, והוא יכול להיות יעיל במספר דרכים – בין אם זה כשהוא חותך לכיוון הסל ובין אם זה כשמסדרים תרגיל שישאיר אותו פנוי לחצי מרחק. הפוטנציאל ישנו רק חבל שאין מי שיעזור לו לממש אותו.

ג'ון קולינס (פאוור פורוורד, אטלנטה הוקס)

לא, אני לא שיניתי את דעתי לגבי קולינס. אני עדיין חושב שהוא שחקן לא רע בכלל הן בהגנה והן בהתקפה, הסיבה היחידה בגינה הוא לא נכנס לדירוג היא שהוא לא שיחק במשך כל השבועיים האלה עקב פציעה.

ולדירוג עצמו:

מקום עשירי: ד'ארון פוקס (פוינט גארד, סקרמנטו קינגס)

נתונים: 9.7 נק', 3.8 אס' ו-0.9 חט' למשחק ב-25.6 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 8

למשך כל אורך העונה שומר פוקס על יציבות מסוימת. אם תסתכלו בדירוג הקודם תראו שבחצי דקה יותר ממה שהוא מקבל כרגע הוא קלע 0.6 יותר נק' וחילק 0.4 יותר אס'. יותר מזה, היל מקבל כ-0.4 דק' יותר ממנו וקולע רק 0.5 נק' יותר ומחלק 1.2 פחות אס'.
אז למה הוא לא מקבל יותר דק'? מבחינתי זו ממש תעלומה כרגע. בכל מקרה, הוא עוד גארד לא רע בכלל שיצא מהדראפט הזה.

https://www.youtube.com/watch?v=cFHAZoszDg4

מקום תשיעי: מייק ג'יימס (פוינט גארד, פיניקס סאנס)

נתונים: 10.8 נק', 3.9 אס' ו-0.9 חט' למשחק ב-21.6 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: לא דורג

כבר חצי עונה שמייק ג'יימס נמצא ב-NBA.
חצי שנה שהוא מפגין יכולות אתלטיות והגנתיות לא רעות בכלל, לצד יכולות התקפיות שלוקות מאוד בחסר. נתחיל בדברים הטובים – ג'יימס מראה יכולת הגנתית נהדרת.
הוא מפריע לזריקות, לוחץ את השחקן שלו לאחור ומקפץ בין חסימות. בנוסף לכל אלה הוא גם מראה אתלטיות נהדרת העוזרת לו להגיע לטבעת כשהוא רוצה. הבעיה היחידה? שברוב הזמן בהתקפה הוא תוקע את הסאנס, מבצע המון משיכות (על כך כבר רשמתי בדירוג שעבר) ונראה לא מרוכז כשהוא ללא הכדור. אני מאוד מקווה שהוא יעבוד בקיץ וישתפר בדברים הללו (ניתן להשתפר גם בגיל 27) מפני שברגע שהוא יעשה את זה הוא יוכל להפוך לקומבו גארד לא רע בכלל.

מקום שמיני: בוגדן בוגדנוביץ' (שוטינג גארד, סקרמנטו קינגס)

נתונים: 10 נק', 2.4 ריב' ו-1.1 חט' למשחק ב-24.8 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: לא דורג

קבלו נתון: בוגדן הוא השחקן במקום הרביעי מבחינת נק' בסקרמנטו, והחמישי מבחינת אחוזים מהשדה (45.2%) מאלו שזרקו מעל ל-6 זריקות למשחק (הוא זורק כ-8.2).
האם זה מבשר טובות לסקרמנטו/ מעיד על המצב הגרוע בו נמצאת הקבוצה כרגע? תחליטו אתם, אך אני מעדיף לדבר על העתיד שלו כקלע בליגה, ונכון לעכשיו, העתיד נראה ורוד מאוד.

מקום שביעי: דניס סמית' ג'וניור (פוינט גארד, דאלאס מאבריקס)

נתונים: 14.4 נק', 4.0 ריב', 4.0 אס' ו-0.8 חט' למשחק ב-28.1 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 6

לסמית' יש סט יכולות נהדר, ופוטנציאל עוד יותר. הוא מאוד אתלטי ומהיר, מודע היטב לצדדים בהם הוא חזק אך גם על חולשותיו עליהם הוא צריך לעבוד.

עם מוסר עבודה מטורף ועם פאסון שלא היה מבייש אף שחקן בליגה (ד"ש לדריימונד).
את כל האלמנטים האלו ניתן לראות במשחקו. בין אם זה לקיחת ריבאונד ויציאה מהירה למתפרצת, או איבוד כדור ותיקון מהיר בצד השני.
סמית' נכון להרגע נראה כמו שחקן עליו ניתן לבנות את עתיד המועדון של דאלאס. וכל אלה מתורגמים לכמות דק' לא רעה בכלל.

מקום שישי: לונזו בול (פוינט גארד, לוס אנג'לס לייקרס)

נתונים: 9.1 נק', 6.9 ריב', 7.2 אס', 1.4 חט' ו-0.9 חס' למשחק ב-33.3 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 9

אני לא יודע מה קרה לבול בזמן האחרון (אולי המעבר של האחים שלו לקבוצה חדשה, אולי הביקור של אבא שלו במשחק הלייקרס נגד הניקס), אך נראה שסוף סוף הוא החל לקלוע!
בארבעת המשחקים האחרונים הוא קולע בדיוק של 45% מהשדה, ובשלושת המשחקים האחרונים הוא קולע בדיוק של 41.1% מהשלוש לעומת 26.5% מהשלוש לאורך העונה. זהו שיפור של כמעט 15%!
אני מאוד מקווה שהוא ימשיך ככה. כי אם כן, מקומו בדירוג רק יעלה. והשפעתו החיובית על הלייקרס תעלה גם כן.

מקום חמישי: לורי מרקאנן (פאוור פורוורד, שיקגו בולס)

נתונים: 14.7 נק', 8.1 ריב', 0.6 חס' ו-0.5 חט' למשחק ב-30.7 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 5

הבחירה מספר 7 בדראפט ממשיך להראות יכולות נהדרות, הן בהתקפה והן בהגנה.
הוא מתגלה כמין פורזינגיס חסר ניסיון (לא שפורזינגיס שופע בו), ואם משווים את הנתונים שלהם, מלבד כמות הנק' והאחוזים מקבלים נתונים ללא הבדל משמעותי (8.1 ריב', 1.3 אס' ו-0.5 חט' של מרקאנן, אל מול 6.6 ריב' 1.3 אס' ו-0.6 חט' של חד הקרן).
אני לא אומר שמרקאנן טוב כמו פורזינגיס, אך הפוטנציאל בהחלט נמצא שם.

מקום רביעי: קייל קוזמה (פאוור פורוורד, לוס אנג'לס לייקרס)

נתונים: 16.3 נק', 6.7 ריב' ו-1.5 אס' למשחק ב-30.4 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 4

קוזמה נראה התקפית נהדר עד עכשיו. הוא קולע ב-49.1% מהשדה, 36.5% מהשלוש וב-77.3% מהעונשין. גם בריבאונד הוא תורם את חלקו.
אך בצד ההגנתי הוא עדיין רך מדיי, ראינו את זה בעיקר נגד ניו יורק שם הוא פשוט לא יכל לעצור את פורזינגיס (אם כי יאמר לזכותו שלא קיימים הרבה שחקנים שכן יכולים לעצור אותו).
ברגע שיעלה במסה וישפר את יכולותיו בצד האפור של המגרש הוא יוכל להפוך לסטרץ' 4 יעיל מאוד בשני צידי המגרש.

מקום שלישי: ג'ייסון טייטום (סמול פורוורד, בוסטון סלטיקס)

נתונים: 13.8 נק', 5.7 ריב', 0.8 חס' ו-0.9 חט' למשחק ב-30.5 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 2

הוא ממשיך להיות יעיל מהשלוש, ממשיך להיות יעיל עוד יותר בקלאץ' וממשיך להציג הגנה נהדרת.
הפציעה של הייוורד עשתה רק טוב לרוקי הזה (ולקבוצת הפנטזי שלי), עם 50.2% מהשדה ו-51% מהשלוש לטייטום יש חלק לא קטן במקום בו נמצאים הסלטיקס.

גם בהגנה הוא נהדר כשהוא שני בדיפנסיב רייטינג בין הרוקיז ששיחקו מעל ל-20 דק' למשחק והשתתפו בלפחות 15 משחקים.
ואם נתון כזה לא משכנע אתכם שמגיע לו מקום בטופ שלוש, אני לא יודע איזה נתון כן ישכנע.

מקום שני: דונובן מיטצ'ל (שוטינג גארד, יוטה ג'אז)

נתונים: 18.1 נק', 3.4 אס', 3.0 ריב' ו-1.4 חט' למשחק ב-30.4 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 3

כאן הייתה לי התלבטות גדולה בין מיטצ'ל לטייטום,אך בסופו של דבר החלטתי לשים את העדפתי לטייטום מבחינת סגנון משחק בצד ולתת למספרים לדבר. והמספרים מראים שככל שעובר הזמן, מיטצ'ל מתקדם יותר ויותר.

בין אם זה בדק' המשחק, בנק', באחוזים או בכמות החטיפות והאסיסטים, הוא פשוט נראה נהדר.

הוא הקלע המוביל של יוטה הנמצאת במקום ה-9 במערב במרחק חצי משחק מהפלייאוף!
גם מבחינת האחוזים בהם הוא קולע הוא לא מאכזב עם 42.6% מהשדה ו-37% מהשלוש. בהגנה הוא תורם את חלקו עם 1.4 חט' למשחק ונכון להרגע הוא נראה כשחקן עם פוטנציאל מדהים!

מקום ראשון: בן סימונס (פוינט גארד, פילדלפיה סבנטי-סיקסרס)

נתונים: 17.3 נק', 8.9 ריב', 7.8 אס', 2.1 חט' ו-0.8 חס' למשחק ב-36.8 דק' לערב

מקום בדירוג שעבר: 1

הוא עדיין נראה כשחקן היכול להיכנס לאולסטאר די בקלות, אך גם נראה שמשהו נעצר אצל סימונס.
אני לא יודע איך להסביר את זה, אך נראה כי קבוצות כבר למדו אותו.
הן נותנות לו להיכנס בחופשיות יחסית ואז סוגרות אותו בצבע תוך כדי ששחקני ההגנה שלא סוגרים אותו, סוגרים את הוצאת הכדור. דבר זה גורם לו לארבעה איבודים למשחק, שהוא מספר שלצערי הרב לא יכול להתקבל על הדעת.
למרות כמות החטיפות הדי גדולה שלו. הוא יהיה חייב לעבוד על הקליעה שלו, לפחות מחצי מרחק, אם הוא רוצה לממש את הפוטנציאל הטמון בו.